מסלול הכלולות בנאות קדומים

ברוכים הבאים לשביל הכלולות הטובל בנופיה של שמורת נאות קדומים ומוביל אתכם אל החופה

לאורך השביל שתולה צמחיה, אליה מתווספים לאורך המסלול גם ביטויי אהבה מן המקורות הקשורים הן בצמחיה והן במתקנים הניבטים מהשביל.

אנו מזמינים אתכם לצאת איתנו למסע בדרך... צעדו בנחת בשביל - בין בריכות המים הרגועות, עצי הרימון והתאנה, המתקנים החקלאיים העתיקים ועוד ממראות הטבע והנוף הארץ ישראליים של שמורת נאות קדומים.  

אורכו של המסלול הוא כ-300 מטרים (מדובר בצעידה קלה ונוחה של כ-5 דקות על השביל הסלול), כאשר למתקשים ללכת, יחכה בחזרה מן החופה למתחם רכב גולף מסייע.  

הביטויים לאורך השביל וסדר הופעתם

  • לכה דודי...
  • עינייך בריכות בחשבון...
  • שלוש בתולות הן...
  • מים רבים לא יכבו את האהבה...
  • ותרד הגורן ותעש ככל אשר ציוותה חמותה...
  • פעמן זהב ורימון...
  • זו היא שהיתה מפעמתני כל הלילה...
  • אשקך מיין הרקח מעסיס רימוני...
  • התקדשי לי באלון ברימון...
  • כי טובים דודייך מיין...
  • יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו...
  • לימדתיך תורה דרך ארץ שלא יהיה החתן נכנס לחופה עד שהכלה נותנת לו רשות...
  • נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן...
  • כתפוח בין עצי היער כן דודי בין הבנים...
  • כאלה ואלון בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתם...
  • כשושנה בין החוחים...
  • אני חבצלת השרון...
  • החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון...
  • חוח עלה ביד שבור ומשל בפי כסילים...
  • לעולם יהיה אדם רך כקנה ואל יהא....
  • אמרו עליו על ר' יהודה בר אילעי שהיה נוטל בד של הדס...
  • תמרה זו יש לה תאווה אמר להם דקלאי...

דוגמאות לפרשנות מקראית של חלק מהביטויים במסלול 

"עינייך ברכות בחשבון" 

לא, אין מדובר כאן בתורת המספרים, פירוש זה בהחלט אינו בא בחשבון.
"חשבון" היתה עיר מדברית בגלעד (עבר הירדן המזרחי, ממלכת ירדן כיום). בבריכות המים אשר נחפרו בה, ניקוו מי הגשמים.
שוו בדמיונכם את כחול השמיים המדבריים משתקף במי הבריכות החצובות בצוקי המדבר ומשתנה בגווניו בכל שעה משעות היום. אין צורך להכביר מילים על יפי עיניה של אותה נערה.

 

מחמאה זו הינה אחת מני רבות הנזכרות במגילת "שיר השירים" ואת חלקן נמצא לאורך המסלול.
מחילופי המחמאות שבינו לבינה מצטיירת תמונת עלם שהגיע עם עדרו מן הצפון, דרך ארץ גלעד ומעברות הירדן, ועלמה, שעלתה עם גדיותיה מאזור השרון. עיניהם נתקלות זו בזה בירושלים בתוך המון חוגג שעלה לרגל בחודש האביב. 

"שלוש בתולות הן, בתולת אדם, בתולת קרקע ובתולת שקמה"

עצי השקמה מוזכרים רבות בתנ"ך בהקשרים שונים. דוד המלך למשל, מינה שר מיוחד - "בעל חנן הגדרי", כממונה "על הזיתים והשקמים אשר בשפלה".

בניגוד לעץ הזית המוזכר כאן, שפירותיו היוו את אחד משלושת הגידולים החקלאיים המרכזיים של הארץ: "ונתתי דגנך, תירושך ויצהרך" ושמשו בין היתר, למאכל, מאור, משיחת מלכים ועוד, השקמה לא נתברכה בפרי בעל חשיבות שכן פירותיה הצומחים ישירות מגזעה, דלים בטעמם ובערכם התזונתי.
אז מהו אם כן אותו מרכיב ההופך אותה לחשובה עד כדי מינוי שר עם תיק (כולל לשכה ופרד צמוד) אשר אחראי על גידולה? הסוד מצוי בגזע הישר והעבה אשר שימש כעץ משובח לתעשיית הבניה בימי קדם ואפילו לבניין בית המקדש שכונן שלמה המלך.

 

"בתולת השקמה" היא אותה שקמה שטרם נגדע גזעה והוא צומח מעלה מעלה ללא גזעי משנה.
השקמה שלפנינו כבר נגדעה בעבר שכן, גזעה המרכזי חדל לצמוח מנקודת גדיעתו והחל מצמח גזעי משנה. 

 

"תמרה זו יש לה תאווה... אמר להם דקלאי: תמר היא רואה מיריחו והיא מתאווה לו בליבה, והביאו ממנו והרכיבו אותה, מיד עשתה פירות" (במדבר רבא ג').

 

סיפור מופלא של אהבה ממבט ראשון ורחוק... עצי התמר מחולקים לזכרים ונקבות.
אם תביטו היטב על עצי התמר הנטועים על שפת בריכת שלמה בסמוך למבנה החופה, תוכלו לראות את עצי התמר הקטנים הלא הם הזכרים אשר אינם מניבים פירות, ולצידם את העצים הגבוהים המתמרים (תמר מלשון מיתמר) מעלה מעלה, הלא הן הנקבות.
את עבודת ההפריה בין העצים הסמוכים זה לזו, עושות בד"כ הדבורים, אלא שכאן, מדובר היה בתמרה אשר סירבה

להשתדך לעצים הזכריים הסמוכים לה ולא נתנה פירות. עד שראה דקלאי (מגדל תמרים) אחד את שראתה היא. עץ תמר הנראה במרחקים ליד יריחו.

 

מחילופי המחמאות ותיאורי הנופים אשר בפי בני הזוג מצטיירת בעינינו תמונת עלם שהגיע עם עדרו מן הצפון, דרך ארץ הגלעד ומעברות הירדן, ועלמה שעלתה עם גדיותיה מאזור השרון, השניים נפגשים בירושלים בתוך המון חוגג שעלה לרגל בחודש האביב.

צרו קשר לקביעת פגישה

מלאו טופס זה ונחזור אליכם בהקדם

צל הדומים. 

בלב הטבע, מוקף יער בן שמן